מעבר דירה לעיר אחרת עם הילדים כשהוריהם גרושים
בני זוג המתגרשים מחליטים כיצד יחולקו זמני השהות של הילדים, אבל מה קורה לאחר שהגירושין הופכים לשגרה ואחד מההורים מחליט לעבור לעיר אחרת?
שלי גמליאלי עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה מסבירה כיצד בודקים מהי טובת הילד ואילו שיקולים תצטרכו לקחת בחשבון לפני ההחלטה למעבר לעיר אחרת.
חודשי הקיץ יולי אוגוסט ידועים כחודשי מעבר דירה. משפחות רבות בוחרות בחודשי הקיץ לעבור דירה בשל סיום שנת הלימודים ותחילת החופש הגדול. מדובר בהזדמנות לבצע את מעבר דירה בנחת, תוך התאקלמות והסתגלות לסביבה החדשה הן לילד והן להורה עד תחילת שנת הלימודים החדשה.
כאשר המשפחה עוברת דירה השינוי הוא בסביבת המגורים והכרת שכנים וחברים חדשים, אבל עבור הורה גרוש, מעבר דירה לעיר אחרת מביא איתו שינוי בשגרת חיי ההורה הגרוש והילד. מעבר לעיר אחרת אף מביא להרחקת ילד מההורה שאינו עובר דירה.
מהי טובת הילד במקרה של מעבר דירה לעיר אחרת?
בהנחה שההורים מגיעים להסכמה בכל הקשור למעבר דירה לעיר אחרת, אין בעיה, וההורים מודעים לשינוי שמביא עימו המעבר ונערכים בהתאם.
במידה והורה מביע התנגדות למעבר, והגרושים לא מגיעים להסכמות בינהם, ההורה המבקש לבצע את המעבר יצטרך לפנות לביהמ"ש ע"מ שזה יכריע בשאלה האם להתיר את המעבר או לא.
על אף המחשבה כי להורה המשמורן ניתנת הזכות להחליט ולקבוע היכן יתגורר עם הילד, היא מחשבה מוטעית.
על פי חוק הכשרות והאפוטרופסות 2 ההורים הם המשמורנים הטבעיים של הילד עד הגיעו לגיל 18 ש', ולכן כאשר הורה המבקש לעבור להתגורר עם הקטין בעיר אחרת לא יוכל לשנות בתעודת הזהות שלו את כתובת הקטין ללא חתימת ההורה השני ואף לא יוכל לרשום את הקטין במוסד לימודים ללא חתימת ההורה השני.
הסיבות למעבר הורה לעיר אחרת הן רבות ומגוונות החל מהחלפת מקום עבודה, זוגיות חדשה, מעבר למגורים זולים יותר, רצון להתחלה חדשה במקום חדש, מעבר ליד קרובי משפחה לצורך קבלת עזרה ועוד.
בכל מקרה צריך יהיה לבחון את טובת הקטין במקרה של מעבר, והאם בנוסף יפגע המעבר בהמשך הקשר של הילד עם ההורה שנשאר נטוע במקומו.
כאמור, במקרה של חוסר הסכמה בין ההורים הגרושים לגבי המעבר, צריך ההורה המעוניין במעבר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ע"מ שזה יכריע בשאלה האם להתיר את המעבר או לא.
בית המשפט יבחן האם לאחר המעבר יוכל ההורה לשמור עם הילד על אותו קשר שוטף, יציב וסדיר כפי שהיה טרם המעבר. בית המשפט יבחן האם בשל המעבר יאלץ הילד להתנתק מחבריו וממשפחתו המורחבת. בית המשפט יבחן את הנטל אשר יוטל על ההורים בשל המעבר ומי מההורים יישא בנטל הכלכלי בשל המעבר.
ע"מ להכריע בשאלות המצוינות לעיל, ברוב המקרים בית המשפט לענייני משפחה ימנה מומחה ע"מ שיבחן עם ההורים והילד את המצב, וכיצד הכי נכון לפעול.
זיכרו, כל מקרה שונה לגופו ואין כלל אצבע המורה כך או אחרת, בית המשפט בוחן כל תיק בהתאם לנסיבותיו שלו, והתוצאה המתבקשת היא פגיעה מינימאלית בילד ובהורים. לא ניתן להשוות מקרה אחד למקרה אחר, ובית המשפט חותר לקביעת הסדר קבוע שיגשים את טובת הילד ליהנות ממסגרת קבועה ויציבה תוך שמירת קשר רצוף עם ההורה השני.
במידה וטרם הגירושין, הצדדים חותרים להסכם גירושין, ניתן להכניס סעיף המגביל מעבר למקום מגורים אחר התחום בזמן נסיעה מסוים, למשל, שהנסיעה מבית הורה א' לבית הורה ב' לא תארך יותר מ 60 דק' בזמן פקקים.
לאור היות חיינו חיים דינמיים ובעלי נסיבות משתנות, בית המשפט יתחשב בכך ויכול להתיר מעבר רחוק יותר גם אם לא עוגן בהסכם גירושין.
חשוב כי הורים גרושים ישכילו לחשוב יחדיו על טובת ילדיהם לפני שהם נאלצים לפנות לבית המשפט.
