כאשר נולד ילד לצדדים שאינם נשואים או נשואים אך הילד לא נירשם על שם אביו עד שנה מיום הלידה, על מנת לרשום את אבי הילד כאביו במשרד הפנים או בכל מסמך פורמלי, יש לעתור לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה לאבהות כאשר במסגרתה מבקשים כי בית המשפט יורה על עריכת בדיקת רקמות לקטין ולאב על מנת לוודא את הקרבה הביולוגית בינהם.
גם מעבדה פרטית תבצע את בדיקת הזיהוי הגנטי באופן פרטי, על ידי דגימת רוק או דגימת האב והבן, אולם בדיקה זו אינה מוכרת בארץ לצורך רישום במשרד הפנים או בכל רשות אחרת ולא תהווה אישור בפני החוק ורשויות המדינה על הקרבה שבין הצדדים.
לכן יש לעתור לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה של בדיקת אבהות כאשר האב הוא הנתבע והמדינה היא צד שלישי בעניין וצריכה היא להביע עמדתה לביצוע בדיקת הרקמות.
במקרה בו קיים ספק לממזרות עקב ביצוע בדיקת רקמות, המדינה לא תאשר את ביצוע הבדיקה כדי שלא לממזר את הילד, שהרי הדבר יכול לפגוע במעמדו של הקטין. במקרה כזה בתי המשפט יכולים לתת פסק דין הצהרתי כי האבא הוא אביו של הילד וזאת בהסתמך על ראיות תומכות אחרות.
בדיקה גנטית
כאשר המדינה אינה מתנגדת לביצוע הבדיקה גנטית, יורה בית המשפט על מתן צו לביצוע הבדיקה באחד מבתי החולים בארץ המבצעים את הבדיקה. הצדדים יישאו בתשלום הבדיקה בהתאם להוראות בית המשפט.
בדיקה גנטית היא בדיקת דם פשוטה אשר תקבע באופן מוחלט את זהות אבי הילד. תוצאות הבדיקה ימסרו לבית המשפט אשר ייתן פסק דין בהתאם לתוצאה. במידה ותוצאות הבדיקה מגלות כי הנבדק הוא אכן אבי הילד, יתאפשר רישום הילד כבנו.
גם במקרה בו בית המשפט לא יאפשר ביצוע בדיקה אלא יינתן פסק דין הצהרתי כי הילד הוא בנו של האב, יבוצע רישום הקטין כבנו של האב באמצעות פסק הדין ההצהרתי גם ללא ביצוע הבדיקה.
התנגדות לביצוע בדיקה גנטית
ייתכן מצב בו האם או האב מתנגדים לביצוע הבדיקה. אומנם ניתן להגיש התנגדות לתביעת אבהות, אך עצם ההתנגדות תשמש כראיה כנגד המתנגד.
כדי להימנע ממצב בו תצטרכו לבצע את בדיקת הרקמות, דאגו לבצע את הרישום הקטין עוד בבית החולים לאחר הלידה. כאשר מדובר בזוג נשוי, האישה יכולה לרשום את האב לבדה באמצעות תעודת הזהות שלה בלבד, אך כאשר בני הזוג אינם נשואים, חובה על האב להתייצב בעצמו במשרד הפנים יחד עם האם ע"מ להירשם כ-אבי התינוק.
בשביל מה צריך תביעת אבהות?
תביעת אבהות מקימה את הזכות והחובה לתשלום מזונות עבור קטין.
כאשר יש קטין ולא ידוע מי אביו, אין ממי לתבוע מזונות.
כאשר יש קטין ולא ידוע מי אביו, הקטין בבוא היום לא יוכל לרשת את אביו בהעדר רישום המוכיח כי הוא בנו.
מתי צריך בדיקת אבהות?
מטרת הבדיקה היא קביעת זהות האב. על פי תוצאות הבדיקה ייתן בית המשפט פסק דין.
להלן כמה מהמקרים השכיחים בהם נדרש ביצוע הבדיקה:
- ילדים שנולדו בתהליך של פונדקאות בחו"ל. על ההורים להוכיח קשר גנטי לתינוק באמצעות בדיקת רקמות.
- זוג שאינו נשוי – אב לקטין יכול להירשם כאבי התינוק באמצעות הצהרה בלבד ביחד עם האם רק בשנת חייו הראשונה של הקטין קרי, עד יום לפני יום הולדת 1 של הקטין. בחלוף שנה מהולדת הקטין יש צורך בביצוע בדיקה גנטית שתאשר את זהות אבי הקטין. הבדיקה תבוצע לאחר הגשת תביעת אבהות בהוראת בית המשפט.
- קטין להורים מעורבים – כאשר הורי הקטין הם זוג מעורב כך שצד אחד יהודי והשני אזרח זר, המדינה תבקש לוודא כי הילד אכן של אותם הורים הטוענים זאת. המדינה מנסה למנוע הצהרה פיקטיבית שכל מטרתה היא קבלת אזרחות ישראלית.
- גבר שמתכחש לאבהותו ומסרב להירשם כאביו של הילד. האישה תבקש מבית המשפט לקבל פסק דין הצהרתי לגבי אבהותו. העיקרון המנחה את בתי המשפט במקרים מסוג זה הם כי זכותו של הילד לדעת מי הוא אביו.
- לגבר יש ספק באבהותו והוא מעוניין לקבל הוכחה חותכת לכך כי הוא אביו של הילד. הצדדים יכולים להגיש לבית המשפט בקשה בהסכמה לביצוע בדיקת רקמות ולמשעה יקצרו את ההליך באופן משמעותי.
- כאשר אישה נשואה ילדה ילד מגבר שאינו בעלה.
