ביום 08/12/2014 התקבל בכנסת החוק להסדר התדיינויות במשפחה (הוראת שעה,( התשע"ה-2014( להלן: החוק).
החוק נכנס לתוקפו ביום 17/07/2016 , כהוראת שעה שתוקפה יפה לשלוש שנים למן מועד תחולתה.
בסעיף 1 לחוק מוצהרת מטרתו, והיא: "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילד וילדה.
והמשמעות היא כי חלה חובה על הצדדים לסכסוך בענייני משפחה להשתתף בהליך הידברותי ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הדתיים טרם שיוכלו להזדקק להליכים המשפטיים הקלאסיים המקובלים.
מה המשמעות של החוק החדש מבחינת מרוץ הסמכויות?
בעקבות החוק, אין דרך אחרת לפתוח בהליכים מלבד הגשת בקשה ליישוב סכסוך. בניגוד לעבר, בהליכים בין בני זוג, לא ניתן לרוץ ולהגיש תביעות כפי שהיה נהוג טרם החל החוק.
הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מאפשרת למגיש הבקשה קדימות למקרה והליך הגישור יכשל ובסופו יוגשו תביעות.
פתיחת בקשה ליישוב סכסוך מכניסה את הצדדים ל-עיכוב הליכים, עד שייסגר התיק.
אז מה קורה ביחידת הסיוע?
פגישת מהו"ת: במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, מקבלים הצדדים לסכסוך מועד לפגישת מהו"ת (פגישת מידע, היכרות ותיאום) בה יפגשו עם עו"ס. בפגישה יוסבר לצדדים המשך התהליך וכל צד יביע דעתו האם להמשיך בהליך דרך יח' הסיוע או להגיש תביעות.
פגישות גישור: במידה והצדדים מחליטים להמשיך בהליך של גישור, יתקיימו עד 3 פגישות נוספות יחד עם ה-עו"ס ועו"ד מטעם המדינה. בפגישות ינסו להביא את הצדדים לכריתת הסכם מגבש.
המשך הליכים בביהמ"ש או בביה"ד: במידה ובפגישת המהו"ת אחד הצדדים או שניהם אינם מסכימים להמשיך לפגישות הגישור, יח' הסיוע תודיע לביהמ"ש/ביה"ד כי הצדדים אינם מוכנים להמשיך בהליך של גישור. ביהמ"ש/ביה"ד יודיעו על סגירת התיק לי"ס (יישוב סכסוך) ומרגע סגירת התיק, הצד אשר פתח בבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תביעותיו לביהמ"ש/ביה"ד תוך 15 יום. לאחר 15 רשאי הצד השני להגיש תביעותיו.
האם צריך עו"ד?
גם במידה ואתם הגשתם את הבקשה ליישוב סכסוך, וגם במידה והבקשה הוגשה כנגדכם, אתם נמצאים באחת מהתקופות המלחיצות, המבלבלות הגורמות להרגיש חוסר אונים בשל חוסר ידיעת הלא נודע.
תמיד חשוב לקבל ייעוץ משפטי טוב, מעורך דין אשר יכול לתת לכם תשובות על שאלותיכם, להסביר לכם את מצבכם והיכן אתם עומדים, ולפרוש בפניכם את כל האפשרויות כדי לתכנן את המהלכים שלכם קדימה.
גם לאחר קבלת הייעוץ המשפטי, כאשר הינכם שוכרים את שרותי ע"מ שאלווה אתכם לאורך התהליך, אני נמצאת שם עבורכם לכל שאלה שמתעוררת, וכדי לעשות סדר בהתלבטויות. אין ספק שאתם נכנסים לתהליך מטלטל מבחינה נפשית.
לפגישת המהו"ת אכין אתכם לתרחישים הצפויים לקרות. על עו"ד אסור להתלוות ללקוחות לפגישה זו ולכן תקבלו הדרכה לפני הפגישה ותוכלו להתייעץ עימי טלפונית לפני קבלת החלטות טרם סיום פגישת המהו"ת.
לפגישות הגישור הלקוח כבר מגיע מלווה בעורך הדין.
במידה והליך הגישור צלח, יש צורך לערוך ע"י עו"ד את ההסכמות שגובשו להסכם גירושין, אשר יוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לצורך אישורו וקבלת תוקף של פסק דין.
מה עושים במידה וצריך סעדים זמניים?
סעדים זמניים מיועדים לעניינים שונים בהם צד לא מעוניין לתת הסכמה ולשתף פעולה כמו: מזונות, לרשום קטין למוסד חינוכי, לתת טיפול רפואי לקטין, לעבור למקם מגורים אחר וכד'.
ניתן להגיש לביהמ"ש/ביה"ד בקשה לסעד זמני מיד עם פתיחת הבקשה ליישוב סכסוך, במקרה כזה ביהמ"ש/ביה"ד ידון מיד בנושא הספציפי המונח לפניו
